נולדתי בשנת 1965 במושב פטיש, במשפחה שעלתה מכורדיסטן עם קום המדינה. מגיל צעיר, כאשר אבא שלי נפטר והקשיים הכלכליים והחברתיים היו קשים, למדתי את ערכי ההקרבה, ההתמדה והאהבה לזולת.
השירות שלי בצה"ל ולימודי בבית הספר האזורי חידדו בי את תחושת החובה וההגנה על הקהילה, ועיצבו אותי להיות אדם שמוכן להתמודד עם אתגרי החיים הקשים. כל צעד, כל התמודדות – מהעבודה הקשה במושב ועד למעורבותי הקהילתית – היוו אימון אמיתי והכינו אותי לרגע מכונן, לרגע שבו כל חיי יתמזגו למעשה גבורה משמעותי.
ביום 7 באוקטובר 2023, כשאזור מסיבת נובה נפרץ לכאוס, כשהאש והפאניקה שלחו את כולם לברוח, לא חיפשתי להיות גיבור – פשוט פעלתי מתוך חובה אנושית עמוקה. עם הרכב הפרטי שלי נסעתי במהירות בין השטח, ניהלתי מבצע חילוץ אמיץ והצלחתי להציל נפשות במצבי חירום קשים. מעשי באותו יום, שבהם העברתי מאות אנשים למקומות בטוחים תחת אש מתמשכת, מהווים עדות חיה לכך שכל חיי – הקשיים, הלמידה וההתמודדות – הכינו אותי בדיוק לרגע זה.
הסיפור שלי הוא מסע של התפתחות אישית, של לב שלא נכנע וקול שמבטא תקווה בכל מצב. המעשים המופתיים שלי, אשר זכו לי להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות, מעידים על הכוח הפנימי, המחויבות לקהילה והאמונה שכל חיים שווים. אני מקווה שסיפורי והמעשים שלי יהוו השראה לכל מי שצופה ויזכירו לכולנו שגם מהאתגרים הקשים ביותר נולדים רגעי גבורת אמת.
בהרצאה "הגיבור שלא רצה להיות גיבור", אני משתף בסיפורי חיי האישיים, בלב הפתוח והכנה שלי, ומביא למסך את רגעי הפגיעות והאומץ שעיצבו אותי. אני מספר על התקופות בהן חשתי פחד, כאב ואתגרים אישיים, וכיצד בדיוק אותם הרגעים הקשים הפכו אותי למקור השראה, עבורי ועבור כל מי שהקשיב. ברגעים אלו, אני מזכיר לעצמי ולכם שכל אחד מאיתנו נושא בתוכו את הכוח לשנות מציאות, להאיר את הדרך במצבים הקשים ביותר ולהעניק תקווה. ההרצאה מלווה במצגת עשירה, סרטונים ותמונות שממחישים את המסע שעברתי.
במסגרת פעילותי, העברתי הרצאות וסדנאות במוסדות חינוך, עמותות קהילתיות, חברות תקשורת והייטק, ואף עם גופים ממשלתיים מקומיים, כשהדגש שלי היה על התמודדות עם משברים, חשיבות האחדות והיכולת להאיר את הדרך גם בזמנים הקשים ביותר. שיתופי הפעולה הללו אפשרו לי להרחיב את השפעתי, ולתרום להעצמת הקהילה ולהפצת ערכי ההצלה והאמונה בכוח האדם.
© כל הזכויות שמורות לרמי דוידיאן 2025
